Hai Meyom Leyom - חי מיום ליום Lyrics
[וורס 1: סאבלימינל]
כי אנשים לא מבינים
אני לא מפסיק, ממשיכים
הכי עצבני, ישראלים עצבניים
כבר אלף בשטח, זין על הכסף
אני נלחם רק לספק ת'חשק
נושא עלי מילים כאילו נשק
עוד דף ונסיים ת'פרק
מתי נפסיק לחיות על הקאנט?
שנה למליני מתחילת חודש שבט
המדינה מתנדנדת כמו סיגריה בפה של עראפת
כולם רצים עם מצת
רוסיות צורחות "בלאט"
צדק עליון מעוות
NOW WHAT?
מהדת עשו כת
מחפש מקלט כי בכל צד יש פנאט
ראט-טאט-טאט-טאט
מה קרה המשק מושבת?
הכל חובבני מה שנוצץ הפך להיות מאט
WHAT THE BLOOD CLAT?
מה פה קורה פה
אם משהו עובד תראה לי איפה
[פזמון: מומי לוי]
אני חי מיום ליום
לא הולך לשום מקום
יום עובר ועוד יום בא
ושום דבר לא השתנה
השעון לא נעצר
עוד מעט יבוא מחר
ורק המנגינה חודרת
אין לי ארץ אחרת
[וורס 2: הצל]
מהפכה, מתהפכים כמו שישים ותשע
היום כן, משתלם הפשע
אני מסתובב ברחובות, מחפש מהות
אבל הכל חוזר חביבי כמו תקליט שרוט
והאינפלציה כבר מיפלציה מרחיבה כמו אפילציה
מה זה אינטגרציה ? השיטה מניפולציה
https://www.elyricsworld.com/hai_meyom_leyom_-_%D7%97%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D_lyrics_subliminal_-_%D7%A1%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9C.html
ואתה מחכה שמשהו יפסיק ת'כאב
כמו כדור תשע מילימטר בתוך הלב
אנחנו מטרות נעות
אין שטרות אין בעיות, שטויות
הבטחות במים נכתבות
חולמים בעיניים פתוחות לרווחה
פאק משרד הרווחה! לחם עבודה
תמונות צרחות סירנות ויריות
אפילו בשכונת התקווה אבדו כל התקוות
יורד על הברכיים אלי האנא
הנה זה בא ,מי בא?
זינזאנההה!
[פזמון: מומי לוי]
אני חי מיום ליום
לא הולך לשום מקום
יום עובר ועוד יום בא
ושום דבר לא השתנה
השעון לא נעצר
עוד מעט יבוא מחר
ורק המנגינה חודרת
אין לי ארץ אחרת
[וורס 3: סאבלימינל]
יו אני חי לי מיום ליום
תשאל אותי לאן הגענו לשום מקום
חי במדינה בלי שלום
כולם טובעים בתוך חלום
נופלים ולא רואים סוף לתהום
אבל המאבק נמשך
רגשות אשם על כל דם שנשפך
על כל חף מפשע שנרצח
כל חייל שנשלח
כל אח שלא נשכח
כל מנהיג שסרח
כל טעות קטנה שעושה עם שלם מובך
כל מפקד מודח זה עולם מלוכלך
ולא כל צעד שעושים תמיד מוצלח
במסע מפורך בין מטח למטח
וכאן עוד מנסים לדבר ללב של איש הפח
אני כלוא בתוך צינוק לבוש מדים ירוקים
שומר על עם שיורק לי בפנים
מוקף בחברים, אכולים סרטים
קוד של מלחמה יורדים מהפסים יורים
שדות הפרחים בתל אביב הפכו לג'ונגל מבטון
והחזק יותר שורד נכון זה העיקרון
הכל נשלף מהמותן ואין כאן היגיון
כי אנשים מתמלאים עופרת כמו עט עפרון
ואני חי לי מיום ליום
הרעיונות אוזלים
אין אוכל לתת לגוזלים
וכולנו אנשים, כולנו אשמים
שהמצב על הפנים
[פזמון: מומי לוי]
אני חי מיום ליום
לא הולך לשום מקום
יום עובר ועוד יום בא
ושום דבר לא השתנה
השעון לא נעצר
עוד מעט יבוא מחר
ורק המנגינה חודרת
אין לי ארץ אחרת
